גזר דין בתיק ת"פ 14035-07-11

         הרקע

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעובדות כתב האישום וללא ניהול הוכחות ב-4 עבירות של איומים, עבירה של הפרעה לשוטר, ועבירה של החזקת סכין, בכך שביום 8.7.11 בשעה 7:30 הוא הגיע לרח' המצדים במעלה אדומים בעקבות שיחה טלפונית עם גרושתו, עצר שם את הרכב, יצא ממנו בפראות ופנה לגרושתו בצעקות "שרמוטה זונה", ואמר לה "גנבת לי את הכסף אני אראה לך מה זה, אני אסגור איתך חשבון, אף משטרה לא תעצור אותי, כולם מכירים אותי במשטרה. תביאי את כל השוטרים ואף אחד לא יעצור אותי", הכל תוך כדי שהוא דופק בידו על שמשת רכבה הקדמי של גרושתו.

         השוטר משה שחר ניסה לחצוץ בין הנאשם לרכב גרושתו אך הנאשם דחף אותו כדי להגיע לרכבה, ואמר לגרושתו "אני אעשה לך סוף היום בערב", כן פנה לבתו מורן שהייתה ברכב ואמר גם לה "היום בערב אני אבוא ואסגור איתך חשבון ואעשה לך סוף".

         בנוסף, הנאשם סירב למסור לשוטר ת.ז., כשהשוטר הודיע לו שהוא מעוכב, הוא התנגד לכך, וכשהשוטר הודיעו כי הוא עצור, השיב לו הנאשם "אני לא בא, אני אפגע בעצמי ואחתוך את הגרון שלי", רץ לכיוון רכבו, חיטט בדלת הרכב והוציא סכין יפנית. השוטר שרץ אחריו הצליח לחלץ את הסכין מיד הנאשם, ניסה לרסנו, אך הנאשם המשיך להשתולל וניסה לברוח, השוטרת הדר עמיחי ניסתה לכבול אותו כדי לרסנו, ומשלא הצליחה נאלצה לרסס עליו גז פלפל.

         לאחר שהשוטרים הכניסו את הנאשם לניידת, בדרכם לתחנה, אמר הנאשם לשוטר "אני אראה לך שאתה לא גבר, מי אתה שאתה עושה לי פאדיחות, אני אראה לך. גם אם אני אקבל 10 שנים, אני אמצא אותך ואסגור איתך חשבון. יש לי את האנשים שלי, אין לי מה להפסיד אני גר ברחוב". גם בתחנה המשיך הנאשם לאיים על השוטר ואמר "אני אגמור איתך חשבון, אני לא אצא מפה ואתה גם לא תצא מפה, או אני או אתה, תשאל את מני (רכז המודיעין) מי אני, יש לי אנשים בעזרייה, אני מכיר הרבה אנשים, אני ארדוף אותך".

בנוסף, הנאשם אמר לשוטרת כי היא בבעיה איתו מאחר וריססה עליו גז פלפל והשוטר בבעיה עמו כי עיקם לו את היד.

         טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

2.      הנאשם הודה וחסך זמן שיפוטי יקר, לקח אחריות על מעשיו וזהו התיק היחיד המתנהל נגדו. הוא נעצר מייד לאחר האירוע, לאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים אולם אלה הוחמרו בהחלטת ביהמ"ש המחוזי. מדובר בכתב אישום חמור מאד, של איומים קשים וחמורים על גרושתו ועל בתו בנסיבות מחמירות, שכן הוא גם דפק על שמשת רכבה של גרושתו כשאיים עליה ועל בתו כי יעשה להן סוף, גם שלף סכין, ואיים בה בנוכחות שוטרים, כן איים כי יגמור את חייו ויחתוך את גרונו, וגם במשטרה הוא איים על שוטרים.

3.      אמנם בתו של הנאשם התייצבה לצידו ומסרה עדות אופי לזכותו, אך אין מדובר בתופעה חריגה, אלא בתופעה מוכרת, בה קרובי משפחה כמו אישה או בת, נמנעים מלהעיד נגד אב המשפחה כמהלך טבעי יום יומי בתיקים מסוג זה, והבת אף מסרה מלכתחילה לשוטר שדיבר איתה בטלפון כי לא תתלונן נגד אביה.

4.      לאור חומרת המעשים ונסיבותיהם, עותרת המאשימה כי ביהמ"ש יגזור על הנאשם מאסר בפועל ממושך, ומאסר על תנאי ארוך ומרתיע.

         טיעוני ב"כ הנאשם לעונש

5.      הנאשם כבן 51, אב ל-4 ילדים בגילאי 14-28, עד למעצרו התגורר במעלה אדומים ועבד כנהג מונית. בתו תיארה אותו כאב טוב, מסור לילדיו ומעורב בגידולם, יחסיו עם ילדיו טובים, והאירוע אירע ברגע של מצוקה נפשית, חולשה, ייאוש, ואבדן עשתונות, בשל אכזבתו מגרושתו. גם כשהשוטרים הגיעו למקום באקראי, הנאשם איבד עשתונות והשתולל, אולם מנגד מעשי הנאשם לא מהווים איום על בתו וגרושתו, שלא גילו עניין להתלונן נגדו במשטרה, משום שאינן חשות מאויימות ומפוחדות. בנוסף כל המשפחה התגייסה באופן מיידי לשחרור הנאשם מהמעצר, הציעו עצמם כערבים ומפקחים, ומזה כחודשיים הוא במעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני. הסכין היפנית הוחזקה במונית לצורך שימושים רגילים ולא מתוך איום כלפי גרושתו או כדי לשים קץ לחייו.

6.      הנאשם הודה במיוחס לו ללא הסדר טיעון, לקח אחריות מלאה על מעשיו, מבין כי שגה, הורחק מביתו באיזוק, חירותו ופרנסתו ניטלו ממנו ואין לו עבר פלילי. הוא עובד לפרנסתו ומבקש לשוב לשגרת חייו ולתמוך כספית ונפשית בשני ילדיו, הוא גם הביע צער. בנסיבות המקרה עותרת הסניגורית כי ביהמ"ש יתחשב בנסיבותיו ובסיטואציה, וימנע מהטלת מאסר.

         דיון

7.      מדובר בסדרת מעשים חמורים ביותר שכוללים איומים קשים על חיי גרושתו ובתו ברף העליון של קיפוח חייהן, תוך דפיקה בידיו על חלונות הרכב של גרושתו שם היו הבת וגרושתו, ובנוסף שליפת סכין מרכבו ואיום על חייו בנוכחות גרושתו, בתו והשוטר שנכח במקום ורץ אחריו, כדי לרסנו ולחלץ מידו את הסכין. הנאשם השתולל באופן בלתי נשלט עד כי שוטרת במקום נאלצה לרסס עליו גז פלפל, ולא די בכך אלא שבהמשך גם איים על חיי השוטרים וגם הפריע להם למלא תפקידם.

הנאשם ביצע סדרת עבירות חמורות בזו אחר זו, מעשיו מלמדים כי אין בידו לשלוט על כעסיו ומעשיו גם יחד.

8.      הסברי הנאשם למצוקה שהביאה אותו להתנהגות זו, אינם יכולים להתקבל כהסבר, שכן בני הזוג התגרשו 9 שנים קודם לכן, הדירה נשארה ברשות גרושתו, והטענה כי היא מכרה את הדירה אך לא נתנה לו עתה כסף, אינה יכולה לשמש הסבר למעשיו. מה עוד שלדברי הנאשם, אין הסכם המחייבה לעשות כן. הנאשם רשאי היה לפנות לערכאות אם סבר כי קופחה זכותו, ויש להוקיע את מעשיו החמורים באופן מוחשי, באופן שיבהיר זאת בענישה כואבת כי אין מקום לנקיטת מעשי אלימות בסכסוכים בכלל, לא כל שכן בסכסוכים במשפחה, לא כל שכן כשבתו יושבת ליד גרושתו, והוא מאיים על חיי שתיהן.

9.      גם טענת הבת כי על אף דברי הנאשם, היא ואמה אינן חשות מאויימות, אינה טענה, שכן עצם התנהגות הנאשם מלמדת על חוסר שליטה קיצוני במעשיו ובהתנהגותו, שמעידה על רמת סיכון, מפניה יש להישמר, להיזהר ולהתריע (גם בהיעדר עבר פלילי, לאור חוסר השליטה הקיצוני על מעשיו) שכן לא זו הדרך להשגת רצונו, ויש להבהיר זאת באופן חד משמעי.

10.    אמנם לנאשם אין עבר פלילי, הוא הודה במיוחס לו, חסך מזמנו של ביהמ"ש ללא שקיבל תמורה מהמאשימה בהסדר טיעון, ולקח אחריות על מעשיו, וזאת יש לזקוף לזכותו לקולא. הוא גם תואר כאב מסור הדואג לילדיו, ולטענתו היה ביחסים טובים גם עם גרושתו, אלא שחש שהיא מתנכלת אליו, והדבר אכן מלמד כי ביחסי בני הזוג קיימת עדיין מתיחות, כפי שתיאר זאת הנאשם עצמו, ותגובתו הייתה בלתי נשלטת, כך שקיים מצידו סיכון שיש להתריע, להרתיע מפניו, ולהציב בפני הנאשם גבולות ברורים, ולו במאסר סמלי, וזאת מבלי שאמצה עמו את הדין.